הסתמכות על חוזר זה הינה ללקוחות מישו"ר בלבד. מי שעושה שימוש בחוזר זה על אחריותו בלבד.
בכל מקרה של ספק מומלץ לפנות ליעוץ משפטי

הבשורה הטובה:
"כלל מוסדות החינוך בעלי הרישיון, אשר הינם זכאים לתקצוב, ממשיכים להיות מתוקצבים על ידי משרד החינוך" (חוזר משרד החינוך)

חופשה בתשלום מגזר ציבורי ועמותות

מקור חיוב ראשון 22/03/2020- תקנות שעת חירום
התקנות באות להגן על העובד אבל בהחלט מגנות גם על המעסיק ומתקיים איזון אינטרסים סביר. שימו לב שהוגבלה מחלה וכן אפשרי לצבור יתרת חופש שלילית.

ראה טבלה בהירה בקישור כאן >>>  מפורט לפי מוסד

על מי חלות התקנות?
⇐ גוף מתוקצב – תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית
⇐  גוף נתמך – תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה. לדוגמא: מגן דוד אדום, מפעל הפיס וכדומה.
⇐  מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין. מיהו מוסד חינוך? קיימות מספר הגדרות בחוק ולכאורה הכוונה מוסד המפעיל תכנית לימודים קבועה ליותר מ 10 תלמידים חוק לימודי חובה מגיל 3 ועד גיל 18.
⇐  בעלים של פנימייה המפוקחת על ידי משרד החינוך
⇐ וכן הלאה כמפורט בתקנות – בריאות…

על מי לא חל התקנות?
⇐ עמותות נתמכות שאינן מוסדות חינוך – לא נחשבות גוף נתמך כמו למשל ישיבה גבוהה או סמינרים. לתשומת לב מספר עמותות נכללות עדיין ברשימות (בטעות) ומומלץ לפנות ליעומ"ש.
⇐ גופים מתוקצבים בהנחיה מפורשת אחרת לדוג': מעונות, ניצנים, מכללות. צרפנו טבלה בהירה.
⇐ עמותות עם פעילות מעורבת שניתן באופן מובהק להפריד בין הפעילות אפשרי לנהוג לכל פעילות בהתאמה אליה. דוגמאות: מוסד חינוך + צהרון, או מוסד חינוך + מעון, או מוסד חינוך + ישיבה גבוהה. בהעדר תקדים יש לשקלל סיכון מול סיכוי בעקר כאשר קיים צוות מעורב.
⇐ המבקש הקלה יכול לבקש בכתב מהממונה על השכר וזאת במקרה שלגוף יש קושי כלכלי ממשי לעמוד בהוראות החוזר. או במקרה שלא צפוי אפשרות ניצול חופש עתידי – שכן חלק ניכר מן העובדים בגוף זכאים לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית בלבד (הנוהג לשלם חופשה מעבר לחוק בדיני עבודה מחייב את המעסיק להמשיך כך). ידוע לי על מבקשי הקלה שאף אושר להם.
⇐ עובד ששוהה בחופשה ללא תשלום שהחלה טרם תחילת תקופת החוזר כלומר לפני ה 22 במרץ 2020. אולם – מי שהוא עובד בפעילות מתוקצבת במוסד חינוך – לא ניתן להוציא לחל"ת ראה להלן מכוח הוראת משרד החינוך שהיא באה בנוסף ובעקבות התקנות האמורות.

הכללים:
1. לתקופה שמיום 22 במרץ 2020 ועד ליום 16 באפריל 2020 כלומר עד סוף חג הפסח
2. החופשה תעשה בהתאם ליתרת ימי חופשה צבורה של העובד וכן על חשבון מקדמה ימי חופשה עתידיים. (פוטר מהחובה החוקית לקבל אישור מהעובד לניצול ימי חופשה עתידיים. חוקית יתרת חופש שלילית בהסכמה ניתנת לקיזוז משכר העובד בפרישתו. לכאורה התקנות הינן הסכמה).
3. עובדי הוראה הזכאים מלכתחילה לחופש בחודשים יולי ואוגוסט ידרשו לעבוד בתקופה זו למנוע כפל תשלום שכר לעובד. עובדים אחרים ינוצל להם בהדרגה בהתאם לצבירה.
4. העובדים ייהנו מחופשה מרוכזת בחג הפסח, כל עובד כפי שהיה זכאי / נהוג מדי שנה.
5. עובד בחופשה לא יהיה זכאי לדמי מחלה בתקופת החופשה האמורה. אם תעודת המחלה הונפקה לפני ה 15.3.2020 אכן תוכר ולא יהיה ניתן לנצל ימי חופשה, ואם אחרי תוכר רק עד ה 21.3.2020.
6. עובדת בחופשת לידה בחופשת הקיץ מקבלת חופשה בנוסף לחל"ד. טרם התקבלה הוראה לגבי עובדת בחל"ד בתקופה זו. בכל מקרה נראה שאם לא תקבל כעת חופשה תעבוד בחופש בתשלום. המשמעות היא שמוסד משלם כעת על מלוי המקום ויצטרך לשלם בנוסף גם ליולדת.
7. בימי חופשת חג עובד הוראה זכאי לנסיעות. בחופשת הקיץ אינו זכאי. ימי חופש אלו המחליפים את ימי חופשת הקיץ לדעתנו אין חובה לשלם נסיעות.
8. יובהר כי העובדים יקבלו שכר מלא על מספר ימי העבודה שהמשיכו לעבוד בפועל או מרחוק. במוסדות רשמיים למשל פעלו עד ה 18/03/2020 ומשכך העובדים יקבלו 6 ימי שכר על אף שהמוסד היה סגור (5 ימים ללא שבת) עד חופשת הפסח הרשמית נותרו עוד 10 ימים אשר "יומרו" בימי חופשה בחופש הגדול, ובל"ג בעומר (ככול שישובו עד אז ללימודים).

מקור חיוב נוסף 23/03/2020 – חוזר לבעלויות אגף כוח אדם בהוראה
מקור חיוב נוסף 24/03/2020 – חשב משרד החינוך הוציא הוראה לבעלויות
"כלל מוסדות החינוך בעלי הרישיון, אשר הינם זכאים לתקצוב, ממשיכים להיות מתוקצבים על ידי משרד החינוך חל איסור להוציא את כלל עובדיהם לרבות את הצוות החינוכי, (בנוסח למוסדות פטור ותרבותי יחודי) / עובדי ההוראה (בנוסח לכלל המוסדות) לחל"ת בשל תקופת החרום ובפרט לצורך קבלת דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. ככל שימצא שעובדים הוצאו לחל"ת, בניגוד להנחיות אלו, משרד החינוך עשוי לנקוט צעדים משמעותיים כנגד בעלויות ולקזז תשלומים מהתקציבים שיועברו לבעלות".

ההיגיון המתווה הוא כי פעילות שמתקבל בגינה תקציב כרגיל אין סיבה שלא לשלם שכר לצוות. הוצאת הצוות בפעילות מתוקצבות לחל"ת גוררת את המדינה לכפל עלויות. מוסדות שאינם מוכש"ר העובדים אינם זכאים לתקנות עובדי הוראה ומשכך נדרשה הבהרה מיוחדת נוספת. ההבדלים בניסוח אינם מלמדים לדעתנו על החמרת פחותה או יתרה במוסד אחד על האחר.

ראה טבלה בהירה בקישור כאן >>>  מפורט לפי מוסד

שימו לב: תביעת אבטלה לביטוח לאומי אפשרי עד שנה מיום יציאה לחל"ת. גם הפקת תלושי שכר יש לה עוד פרק זמן (חוקית יש לשלוח עד ה 9.4.2020). כל זה מאפשר טווח נשימה לחלק מהמוסדות.

שאלות נפוצות:
מדובר במשבר חריג והחלטות ועדכונים הינם מתגלגלים ומושפעים מהסכמים אחרים. למשל ארגון המורים העל יסודי הודיע אתמול כי הוא עומד לחתום על המשך למידה מרחוק ללא יציאה לחופשה. וזה אומר: שוב יתכן שינוי. חופש או לא, לעמותות עושים כעת "בית ספר".
1. סייעות ועובדי מינהל ותפעול מתוקצבים – בהתאם לקו המנחה: מניעת כפל תקצוב. לא יתאפשר תקציב וחל"ת במקביל.
2. סייעות אישיות אשר הרשות מבצעת השלמת תקצוב – הרשות משלימה למשרד ולכן נדרשת גם הלאה. פרקטית – יש לבדוק מול הרשות המקומית שאכן תעמוד בכך. רוב הרשויות מתכחשות.
3. עובדי הוראה שהתקציב אינו ממן אותם? דין כלל עובדי הוראה בכל מוסד הוא זהה ללא קשר למקורות התקצוב. הרישום במערכת דווח מורים אינו יוצר אבחנה וכבר נקבע בבג"ץ שדין כל המורים במוסד אחיד כולל מורי תל"ן. הטענה כי המימון תלוי בתשלומי הורים נענית במספר תשובות על ידי גורמים שונים: אפשרי לצמצם עלויות שאינן שכר, על תקופת חופש בכל מקרה הורים נדרשים לשלם, גבית הורים גבוהה האם נעשתה באישור, אין המשרד אחראי על מקורות הכספיים של המוסד …
4. דין מוסד המעדיף להוציא לחל"ת ולוותר על תקציב? רלוונטי לדוגמא בבתי ספר פרטיים אשר יחס גביה מהורים גבוה משמעותית וכיסוי משרד החינוך שולי והורים מבקשים להפסיק לאלתר כל גביה. על פי פרשנות מרכז שלטון מקומי, ההשלכה הינה קיזוז תקציב לאותו חודש. מאחר והנוסח נקט במילים "צעדים משמעותיים" וכן המוסד חשוף לתביעה מצד העובד, המלצתי לא להוציא לחל"ת. נדרשת בחינה אינדיבידואלית ובוודאי שלא בלי לווי משפטי.
5. פעילות נוספת שאינה כחלק ממוסד החינוך כמו למשל בתי תלמיד ופעילות העשרה המבוצעת אחר צהריים, לימודי ערב, כיתות לימוד למבוגרים שלא במסגרת מוסד חינוך – לא נכלל כאן. גם אם מבוצע באותה עמותה ובלבד שלא באותו מוסד. מי שהוציא לחל"ת לפני ה 22 אין מניעה, ומי שהוציא אחרי – יתכן שמוגבל מכוח התקנות (בעקיפין) ומומלץ שיפנה לבקש הקלה או יועץ משפטי. יש לבחון כי צוות העובדים הינו נפרד באופן מובהק.
6. עובדי מינהל ותפעול שאינם מתוקצבים – לדעתנו לא חלה חובה. משרד החינוך אינו נוהג להורות על צוות ש א. אינו צוות הוראה ב. אינו מתוקצב ג. אינו נכלל כחלק מפעילות החובה של המוסד והמוסד זכאי לבחור בין העסקה לבין רכישת שרות. למשל עובדי הנח"ש והשכר בבית ספר יסודי, רכזי החוגים, מגיסי הכספים, עובדי מטבח, וכן הלאה. עובדים אלו אינם חלק ממוסד החינוך אלא משרותי מעטפת עצמאיים. מי מכם שאינו מכיר את נבכי התקציב יכול להיוועץ עם משרדנו. בעניין זה ראוי שכל מוסד יבחן את התמונה עצמאית מול מקורות הכנסה שלו ומול צבירת חופש של העובדים ובמקרה של ספק יפנה ליעוץ משפטי. אין הגיון לתת הנחייה גורפת זהה לכלל המוסדות ושאלות קידבג למשרד החינוך אינן מואילות.

סנקציות?
⇐ עובדים – באופן טבעי בהעדר מקור הכנסה עובדים יוודאו שמירה על הזכויות שלהם ועלולים לתבוע
⇐ ארגוני עובדים כמו הסתדרות וארגון המורים העל יסודי – קיימים עובדים רבים החברים בארגונים אלו גם במוכש"ר. השבוע פנה הארגון למוסדות חינוך והזהירם לא להוציא לחל"ת כולל איום בתביעה.
⇐ משרד החינוך – כאמור לעיל משרד החינוך עשוי לנקוט צעדים משמעותיים כנגד הבעלויות.